רשמים מיריד ספרי הילדים בבולוניה

31.3.10

סוף סוף גם אני הייתי ביריד הבינלאומי לספרי ילדים בבולוניה, איטליה. שנים שמעתי על היריד, בעיקר ממאיירות שסיפרו על חוויה מרתקת ובלתי נשכחת. קיבלתי הרבה עצות לפני הנסיעה והתכוננתי בקפידה: הכנתי תיק עבודות, הדפסתי גלויות ושלחתי המון אימיילים למו"לים מכל העולם שמציגים ביריד ואפילו הצלחתי לקבוע מראש מספר פגישות. הכל היה מוכן אבל עדיין לא ממש ידעתי למה לצפות.


אני נכנסת ליריד הספרים בבולוניה

אני נכנסת ליריד הספרים בבולוניה


היום הראשון ביריד היה בעיקר הלם: כל כך הרבה דוכנים, כמויות אינסופיות של ספרים ואיורים וגם המון מאיירים מכל העולם שמסתובבים עם הפורטפוליו שלהם ועם תקווה קטנה שמישהו יגלה אותם. אני נותנת לעצמי סתם לתעות במבוכי הביתנים הארוכים ולספוג את האווירה.


קיר המאיירים – קיר ארוך ארוך המשמש כלוח מודעות עבור המאיירים. הקיר מתמלא במהירות בפוסטרים, גלויות, כרטיסי ביקור של מאיירים מכל הארצות ומכל הסגנונות. אני תולה גם את הדף שלי. המאיירת ענבל שריד שבאה איתי ליריד, מפתיעה ברעיון מקורי: היא פיסלה מעיסת נייר את ראש הזאב מכיפה אדומה שנושא בפיו סלסילה לכרטיסי ביקור. ראש הזאב בולט החוצה מהקיר ומושך תשומת לב. עד מהרה יוצר הזאב של ענבל באזז של ממש – אנשים מדברים עליו, מצטלמים איתו… הזאב הפך לאטרקציה המרכזית של הקיר!


קיר המאיירים ביריד - הזאב של ענבל והחתול הלבן שלי

קיר המאיירים ביריד - הזאב של ענבל והחתול הלבן שלי


ביום הראשון של היריד יש עדיין מקום פנוי בקיר וכולם מנומסים אבל בימים הבאים זו כבר מלחמת הישרדות- הציורים עולים אחד על השני ונאבקים על כל מילימטר פנוי…


ועכשיו... מי מצליח למצוא את הזאב ואת החתול?

ועכשיו... מי מצליח למצוא את הזאב ואת החתול?


פגישות עם מו"לים – היריד מאפשר למאיירים הזדמנות נדירה לפגישה אישית עם עורכים וארט-דיירקטורים מהוצאות ספרי הילדים הגדולות והחשובות ביותר בעולם. חוויה לא קלה. קודם כל עומדים בתור – בממוצע 30-40 דקות, לפעמים יותר. מידי פעם אני מציצה בשולחן שבו נערכת הפגישה ורואה קצת איורים מתוך תיקי עבודות של מאיירים. הרמה גבוהה מאד, הן מבחינת איכות מקצועית ושליטה בטכניקות והן מבחינת סגנונות מגובשים ומקוריים. כשמגיע תורי אני זוכה (כמו האחרים) לרפרוף מהיר, לפעמים אפילו חסר סבלנות. נראה שהעורך שיושב מולי מקבל את ההחלטה תוך 3 שניות בערך מרגע שמבטו נוחת על תיק העבודות. מתוך נימוס הוא מקדיש לי דקה או שתיים נוספות, עד שהוא אומר משהו כמו: נחמד מאד, אבל זה לא הסגנון שאנחנו מחפשים.


הפגישות שנקבעו מראש יותר נעימות. אלו מו"לים שהביעו התעניינות באיורים שלי ולכן הפגישות ארוכות ורגועות יותר, אם כי עדיין קשה לדעת אם הן יובילו לתוצאה מעשית.


את הספרים עצמם אפשר לחלק לשני סוגים – ספרים מסחריים יותר שהם בד"כ צבעוניים מאד, עם איורים חמודים, וספרים מיוחדים אמנותיים המכוונים לקהל מתוחכם יותר. פגשתי ביריד את הסופר יהודה אטלס ושוחחנו שיחה קצרה. יהודה כבר ביקר ביריד מספר פעמים והוא אומר שמעניין לשים לב אילו ספרים "גורמים" לי לפתוח אותם. מתוך השפע העצום הזה של מאות אלפי ספרי ילדים המוצגים כאן – איזה ספרים מושכים ומסקרנים אותי? במהלך היריד המשפט הזה הולך איתי וכל הושטת יד לספר הופכת למודעת, ואני מנסה לבחון ולהבין מה גרם לי בכל פעם לפתוח ספר.


תערוכת האיורים

הייתי מלאת ציפייה לקראת הביקור בתערוכת האיורים. לתערוכה זו נבחרו כמה עשרות מאיירים מרחבי העולם מתוך אלפים רבים שהגישו את איוריהם. התערוכה אמורה לייצג את החידושים בתחום איורי ספרי ילדים ואת הכישרונות הגדולים ביותר בתחום כיום. שמחתי לגלות ייצוג מכובד מאד לישראל – שלוש מאיירות נבחרו לתערוכה: עופרה עמית, נטלי פודלוב ואורית ברגמן. האיורים הישראליים שנבחרו באמת יפים מאד בעיני, מקוריים וברמה מקצועית בינלאומית. מחמם את הלב…


איור של אורית ברגמן ואיור של נטלי פודלוב בתערוכת המאיירים ביריד

איור של אורית ברגמן ואיור של נטלי פודלוב בתערוכת המאיירים ביריד


עוד כמה איורים בתערוכה מושכים את תשומת ליבי ומעניינים אותי אבל אני יוצאת מהתערוכה בתחושה לא נעימה של אכזבה. ציפיתי לתערוכה מרהיבה וססגונית, אפילו שמחה, כי הרי מדובר באיורים לספרי ילדים! אבל התערוכה באופן כללי ממש קודרת ועצובה. פלטת הגוונים השלטת באיורים נעה בין גווני אפור-שחור לחומים למיניהם.  הדמויות בד"כ עצובות או מפחידות. נראה ששמחת חיים יצאה מהאופנה או אפילו הפכה למילת גנאי מיושנת. ילד שהיה נקלע לתערוכה (בעקרון אין כניסה לילדים ליריד) היה יוצא מדוכא מהתערוכה או משועמם. אני הייתי ממליצה להכניס שניים-שלושה ילדים לועדת השיפוט, הרי הם הקהל בסופו של דבר, לא?


הבוקר השלישי מתחיל עם תצוגה ישראלית שלנו בדוכן של האגודה הבינלאומית לסופרים ומאיירים לילדים SCBWI . התצוגה בדוכן זה מתחלפת כל שעה-שעתיים לארץ אחרת, ועכשיו הגיע תורנו. המאיירות נדיה עדינה רוז וענבל שריד מסדרות יחד איתי את התצוגה הישראלית. הבאנו אפילו קערות עם במבה כדי לכבד את העוברים ושבים. מעטים האמיצים שמעזים לטעום מן המאכל האקזוטי… מידי פעם אנשים מתעניינים, עוצרים, מעיינים בתיק העבודות הישראלי שהבאנו ובספרים. מו"ל אחד ממקסיקו אפילו מתעניין באחד מהספרים שלי ורוצה לקנות את הזכויות!


נדיה עדינה רוז, ענבל שריד ואני בתצוגת המאיירים מישראל בדוכן SCBWI

נדיה עדינה רוז, ענבל שריד ואני בתצוגת המאיירים מישראל בדוכן SCBWI


פתאום כאילו מתהפך לו גלגל המזל שלי… בהמשך היום הפגישות שלי מוצלחות מאד ושלוש מהן עוברות לפסים מעשיים של עלויות ולוחות זמנים. הוצאה אחת מברזיל אפילו מזמינה אותי ליצור עבורם ספר כסופרת/מאיירת. זהו יום מרגש מאד עבורי. התחושה שליוותה אותי ביומיים הקודמים שאני אחת ממיליון, משתנה. עכשיו אני מבינה שצריך פשוט למצוא את ההוצאות המתאימות. החיפוש לא קל בכלל, אבל כל הקלישאות האלה של להאמין בעצמך ולא לוותר, מוכחות שוב כנכונות.

אני חוזרת הביתה עם המון השראה ורעיונות (והמון ספרים שקניתי ביריד…). עם רצון ומוטיבציה להשתפר, להתקדם ולעלות למדרגה הבאה!


להתראות ביריד הבא!

להתראות ביריד הבא!

 
  1. 1 באפריל 2010

    תהליך מרגש. אני מחזיקה אצבעות ומאחלת לך שהוצאה גדולה תלווה אותך. תעדכני אותנו.

  2. 1 באפריל 2010

    יופי! כיף לקרוא וכאילו לחוות את הכל שוב…
    מאחלת לכולם פגישות מוצלחות כאלה 🙂

  3. 1 באפריל 2010

    איזה יופי של פוסט
    עשית לי חשק לנסוע
    ידעתי שאפשר לסמוך עליך כשליחתנו בתפוצות
    אל תשכחי חברות ישנות
    עכשיו כשאת מאיירת בינלאומית מפורסמת
    🙂

  4. מאת: לוסי
    1 באפריל 2010

    מירי, ברוכה השבה ותודה על השיתוף. בהחלט נראה שנהנית!!! ואני מקווה ומאחלת שתהיינה הזמנות גם. תודה (:

  5. מאת: varda
    1 באפריל 2010

    thanks for posting this, miri! you represented us be'kavod. good luck in closing up the deals.

  6. 1 באפריל 2010

    מירי, אם כבר מדברים על חג שמח, אז זה ממש נכנס לקטגוריה
    תודה על הסיפור, יהיה נחמד לשמוע את סיפור ההמשך… כולל תמונות

  7. 1 באפריל 2010

    היי מירי!
    יש!
    עשינו את זה!

  8. מאת: אינה קצב
    1 באפריל 2010

    מירי, את פשוט מדהימה!!
    כל הכבוד שכתבת את כל החוויות, כאילו הייתי שם,
    מרגש, מאחלת שתקבלי עבודות שוות מהוצאות גדולות בחו"ל,
    נהניתי מאד,
    אינה)

  9. 1 באפריל 2010

    אין כמוך מירי.. תודה רבה על האכפתיות ותשומת הלב, העידוד והתקווה..אני שמחה מאוד בשבילך. את מקור השראה וגאווה לכולנו!

  10. מאת: רחל קנופ
    1 באפריל 2010

    היי מירי יקרה,

    ממש הכנסת אותנו לאווירה בבולוניה!
    שמחה שנהנית וקיבלת הצעות מהוצאות לאור!
    ומכאן יש לך רק להתקדם בצורה הכי יפה שלך!

    בהצלחה! רחל

  11. 1 באפריל 2010

    היי מירי!
    היה ממש כיף לקרוא את החוויות שלך מבולוניה!
    אני לא יכולה להגיד שעשית לי חשק לחזור לשם, כי הוא כבר קיים, כל הזמן..
    אבל בהחלט בהחלט הגברת אותו בצורה רצינית..
    אני ממש שמחה שהלך לך מעולה… כל ה

  12. מאת: רחלי שלו
    1 באפריל 2010

    אופס כל הטקסט התבלגן לי…
    המילה כבוד שנדחפה לשמי היתה המשך ל:
    כל הכבוד!
    והמון תודה על הייצוג המכובד שלנו! (במבה-גאוני!)
    אפילו זיהיתי את הגלויות שלי בתמונות!
    חג שמח!
    רחלי
    🙂

  13. 3 באפריל 2010

    הי מירי,
    ברוכה השבה לארצות החום ותודה רבה על הדיווח העשיר והמחכים.
    שמח שכיוון הרוח השתנה וזכית להתעניינות ממשית. אני בטוח שתדעי לנצל את ההזדמנות על הצד הטוב ביותר ומחכה לראות את התוצר המוגמר שיילך בעיקר כפי שאני מבין לאמריקה הלטינית.
    אני מניח שכל בעל מקצוע שמתעניינים בו מגלה מי בעולם ואיזה אנשים מתעניינים ובו וכך לומד על היצירה שלו מבחוץ, במבט יותר בין לאומי.
    הרבה הרבה הצלחה,
    יחזקאל

  14. מאת: גילת
    5 באפריל 2010

    תודה, וכל הכבוד
    כיף לקרוא על היריד בבולוניה!
    הרבה הצלחה!
    גילת

  15. 6 באפריל 2010

    מירי כל הכבוד !
    ממש מרגש לשמוע ולחוות דרך הסיפורים שלך
    מכאן תוכלי רק לצמוח הרבה הצלחה בהמשך
    רחלי

  16. 6 באפריל 2010

    היי מירי! המון תודה על הסיפור הנפלא! היה מאוד מרגש ומעניין לקרוא! הרבה הצלחה עם הספרים החדשים!

  17. מאת: lליאורה
    7 באפריל 2010

    הי מירי ! איזה כיף לשמוע. זה נשמע שהיה לך יריד מוצלח. שימי לב – עכשיו מתחילה העבודה הקשה. אם לא תתחזקי את הקשרים שיצרת, הם עשויים להיעלם, גם אם הבטיחו לך הבטחות מפורשות (מה שלא חתום – לא נחשב). זה הזמן לשבת על המחשב, ולכתוב אי-מיילים לכל מי שגילה עניין ביצירותיך. תקפידי לשלוח להם עדכונים מדברים חדשים שעשית אפילו אחת לחודש. בסוף, זה יתפוס.

    כל הכבוד! ליאורה

  18. מאת: רתם עמרי
    7 באפריל 2010

    כל הכבוד, מירי! ותודה על השיתוף! מאחלת לך המון הצלחה ושמחה! שהגלגל ימשיך להתגלגל בכוון הנכון, ושתשחי בקלות עם זרם היצירתיות

  19. 8 באפריל 2010

    מירי המקסימה,
    אפרופו ילדים שופטים, זה החזיר אותי לתהליך הבחירה שעברנו עם
    הוצאת הספר: "חָפְסָה וְחָנָר" בו בחרו ילדי "סיפורים פה" ברוב קולות,
    אותך כמאיירת של הספר, ובבחירתם מהלב הם גם בחרו לי חברה לחיים.
    אוהבת אותך, ומאחלת לך בכל ליבי הצלחה מטאורית…
    ורד

  20. מאת: טלי אלון
    11 באפריל 2010

    מירי המוכשרת והמקסימה,
    הרשמים ממש מרתקים.
    שמחה לשמוע שבסופו של דבר הדברים מתחילים לזוז
    צודקת לגבי שיתוף הילדים
    מאחלת לך בהצלחה ושתחתמי בקרוב על הסכמי שיתוף פעולה
    מכל הלב
    טלי

  21. 21 באפריל 2010

    היי מירי.
    כל הכבוד!
    ידעתי שאת מאוד מוכשרת, לכן בחרתי בך מבין כולם.
    גם אני חושבת שרוב הילדים יעדיפו איורים צבעוניים ושמחים.
    אין לי ספק שתעשי חייל גם בחו"ל.
    ואם נחבר את רשמייך ליום העצמאות אז כמו שאמרת: "אם תרצו אין זו אגדה" והשמיים הם הגבול.
    בברכה אורלי דוד.

  22. מאת: חייפ
    9 ביוני 2010

    הי מירי
    רק עכשיו קראתי את הדיווח במלואו . כל הכבוד.
    נחמד לראות איך החבר'ה מהברנז'ה נכנסו לפרגן לך.
    אז משהו תפס בסוף מכל זה?

  23. תשובה של מירי לשם-פלאי:
    9 ביוני 2010

    תודה. זו גם הזדמנות באמת להודות לכל המפרגנים!
    אם משהו תפס – עדיין מוקדם לדעת, אבל יש כמה התחלות של קשרים מבטיחים.

  24. מאת: ביריה
    9 בדצמבר 2010

    עצם ההשתתפות ביריד היא כבר חוויה מעצימה. להיות במקום ענק כזה ולא להתבלבל, להפך , למצוא את מקומך בין שוים- זהו כבר השג ענק. לספוג רשמים ביריד בינלאומי ורעיונות תוכניים וצורניים על איך ומה לעשות ומה בעצם הולך בעולם, כבר בשביל זה שווה הנסיעה. ואם מזה גם יוצאים נשכרים אז מה טוב וכל הכבוד שגם אנחנו כלומר את- על המפה. ומעניין מאד לראות אותך בתמונות- יודעים שאת מתרגשת- אבל את יוצאת שמחה ועליזה ומקסימום מאופקת.כל הכבוד לפירגון שלך לחברות למסע-גם לך מגיע הידד גדול……

שלח תגובה

* שדה חובה, האימייל שלכם לא יפורסם.