איך מציירים ציפור מתוך התבוננות?

29.11.11

רשמים מסדנת ציור בטבע בדגש בע"ח, עמק החולה


כשראיתי לפני כחודשיים פרסום לגבי סדנת ציור בע"ח בעמק החולה – כבר התחלתי להתרגש… הרגשתי כאילו סדנה זו תוכננה במיוחד עבורי! לאחר שנרשמתי וקיבלתי את תכנית הסדנה, המפרטת מי המורים ומה נעשה בכל אחד מארבעת ימי הסדנה – גברה הציפיה. היה לי ברור שאני עומדת בפני חוויה מיוחדת במינה. עכשיו, אחרי שחזרתי הביתה אני מבינה שלא היה לי מושג מה באמת אני עומדת לעבור…

היינו קבוצה קטנה מאד של ציירות, ולרשותנו עמדו שני מורים נפלאים, בעלי ניסיון רב בציור בשדה: עמיר בלבן (צפר, צייר, ומנהל תחנת הצפרות בירושלים) ורוברט גרינהף מאנגליה (צייר ציפורים – כן, זה המקצוע שלו!).


עמיר בלבן מדגים ציור בסדנה

עמיר בלבן מדגים ציור בסדנה


בוב גרינהף מדגים ציור בעזרת טלסקופ

בוב גרינהף מדגים ציור בעזרת טלסקופ


כמו כן עמד לרשותנו מיניבוס צמוד, שהורשה להיכנס לתוך שטח אגמון החולה, כך שיכולנו להגיע לכל נקודה שבה רצינו לצייר עם כל ציוד הציור (מבלי להתאמץ בסחיבה…) והיו לנו מספר טלסקופים – כמעט טלסקופ אישי לכל אחת. היו אפילו הזדמנויות שבהן קיבלנו עגלת מסתור רתומה לטרקטור – כולה רק עבור קבוצתנו הקטנה. כך שהתנאים היו מצוינים ומפנקים ביותר.

גם הטבע מצידו שיתף פעולה באופן מושלם –מזג אויר נעים ביותר, נוף יפהפה ומגוון ציפורים ובעלי חיים אחרים שהגיעו לדגמן במיוחד עבורנו…


אז הכל נהדר – אבל מה עושים עם זה? איך בעצם מעבירים את כל הטבע השופע וההתרחשות הפעילה אל הדף?!


צילום: דפנה פולק

צילום: דפנה פולק


מה שלמדתי בסדנה הזו זה שקודם כל צריך פשוט לעבוד. גם כשלא יודעים ממה להתחיל – נותנים לעיפרון לנוע על הנייר. במשך ימי הסדנה שמענו שוב ושוב את קולו המדרבן של עמיר: "לא להפסיק לרשום!" ואנחנו רשמנו – עוד דף ועוד דף.


באחד התרגילים קיבלנו פוחלץ של פרפור עקוד. שמחנו שהנה, נוכל עכשיו לצייר בנחת, לשים לב לפרטים… אבל לא. בסדנה הזו אפילו הפוחלצים זזים! כל שתי דקות סובב עמיר את הפוחלץ לכיוון אחר – "לא להפסיק לרשום!" ואז לפתע, כוסה הדוגמן שלנו והוסתר כולו. ושוב – "לא להפסיק לרשום! תשתמשו בזיכרון!"…


פרפור עקוד - רישומים לפי פוחלץ

פרפור עקוד - רישומים לפי פוחלץ


לאט לאט התחלנו להבין איך להתמודד עם התנועה של הציפור. אחד הפתרונות, למשל, הוא לבחור בציפורים שנמצאות בתנוחות יחסית יציבות – שלדג לבן-חזה מתצפת מענף גבוה, סייפנים ישנים באגם על רגל אחת, להקת עגורים אוכלת בשדה, קורמורנים מתחממים בשמש…


רישום צבעוני - סייפנים במנוחה באגם

רישום צבעוני - סייפנים במנוחה באגם


בעיה נוספת בציור חיות בר בטבע היא המרחק. ברוב המקרים אי אפשר להתקרב אליהם יותר מידי. כאן נכנס לתמונה הטלסקופ. וכך מציירים – פחות או יותר עין בטלסקופ ועין על הדף… התצפית הארוכה והאינטימית, שנעשית תוך כדי ניסיונות לתרגם את המראה לקווים וצורות – גרמה לי להבחין בפרטים ודקויות, בדפוסי תנועה והתנהגות, דברים שלא הייתי מגלה בשום דרך אחרת.


התנסות ברישום תוך התבוננות בטלסקופ

התנסות ברישום תוך התבוננות בטלסקופ


רישום של אנפה אפורה

רישום של אנפה אפורה


אבל היתה לנו גם הזדמנות אחת שבה לא נזקקנו לטלסקופ: מפגש קרוב-קרוב עם ציפורים, בתחנת הטיבוע של האגמון. שם החזקנו אותן ביד ויכולנו להתבונן ולרשום את הפרטים הכי קטנים.


עמיר בלבן מחזיק כחול חזה בתחנת הטיבוע

עמיר בלבן מחזיק כחול חזה בתחנת הטיבוע


tibua3_day3

רישומים בתחנת הטיבוע


אחד הרגעים המרגשים: אני משחררת ציפור! צילום: דפנה פולק

אחד הרגעים המרגשים: אני משחררת ציפור! צילום: דפנה פולק


חיות בר רבות פעילות דווקא בלילה. אז איך אפשר לצייר אותן? נסענו בעגלת מסתור, חמושים בפרוז'קטור, מחפשים נצנוץ עיניים בחושך… בכל פעם שגילינו חיה עצרנו והתבוננו בה באור הפנס עם משקפת. אבל איך מציירים? הדף חשוך לחלוטין! מציירים "ציור עיוור" בלי לראות מה יוצא על הדף. קו עולה על קו, עין עולה על רגל… ואיכשהוא אפשר עדיין לזהות שרשמתי חתול ביצות…


תרגיל "רישום עיוור" בלילה - חתול ביצות

תרגיל "רישום עיוור" בלילה - חתול ביצות


עוד אתגר שבו נתקלתי היה המרחב שסביב. היו רגעים שבהם העניין היה בהתרחשות הכללית, באווירה ובנוף. ברגעים האלה לא רציתי להתבונן דרך טלסקופ אלא לנסות להעביר לדף את הרגע המיוחד, עם מכלול התחושות – מראות, קולות, רוח, תאורה… אחת החוויות החזקות ביותר הייתה הזריחה מול האגמון. הרגשתי שאני יושבת בתוך ציור סיני – אור חיוור, ערפל סמיך עוטף הכל, אוויר קפוא. מולנו, בתוך האגם עשרות אלפי עגורים מתעוררים ומתעופפים לשדות הסמוכים, קבוצה אחר קבוצה. פטפוט העגורים מחריש אוזניים. מי האגם מוארים וחלקים כמראה. אין צבעים – הכל בגווני אפור-לבן-שחור. ואז מתחילה לבצבץ השמש מאחורי ענן. מקשטת את התמונה בעיגול צהוב-כתום. אפשר להביט בה ישירות מבעד לשמיכת הערפל. צלליות של עגורים חולפים במעוף על פניה…  שיא הקיטש!… מה כבר אפשר לעשות מול רגע שכזה? הפתרון שלי היה לנסות לתמצת, לצמצם. להכניס את הרגע הענק ורב הפנים הזה לתוך בקבוקון-תמצית מרוכז ואותו לזקק אל הדף. זה קשה, וזה בעיקר מתסכל. אבל ממש כיף לנסות, גם כשברור שבתחרות מול היופי הזה אין סיכוי לנצח.


עגורים בזריחה באגמון החולה

עגורים בזריחה באגמון החולה


מציירים בשעת זריחה מתוך עגלת מסתור. צילום: דפנה פולק

מציירים בשעת זריחה מתוך עגלת מסתור. צילום: דפנה פולק


עגורים בזריחה - צבעי מים


ואז – בסופו של דבר נשאלת שאלת-השאלות: בשביל מה בכלל? ולמה לא לצייר לפי תצלומים? יש לי ניסיון רב בציור בעלי חיים שנעשה תוך התבוננות בתצלומים. וכפי הנראה גם אמשיך לעשות זאת בעבודתי על איורים. אבל אין ספק שהחוויה אחרת לגמרי וגם התוצאה המצוירת שונה מאד. התשובה אולי עדיין לא ברורה לי עד הסוף. אבל ברור לי שאני כבר לא יכולה לחכות לפעם הבאה שאוכל לצאת לצייר חיות בטבע!


עגורים בשדה - צבעי מים


 
  1. 29 בנובמבר 2011

    היי מירי היטבת לתאר את החוויות המרתקות שחווינו. למדנו להתבונן בציפורים במאפיינים של כל ציפור ,בתנועות ובהתנהגות ויחסנו לציפורים תכונות אנושיות. העגורים למשל המתחלקים לקבוצות קבוצות כאשר כל קבוצה מורכבת ממשפחה-זוג הורים והצאצאים הצעירים שניים עד ארבעה. ההורים מתרוממים מן המים והצעירים אחריהם. הצעירים "צורחים" כל הזמן כאילו אומרים להורים"חכו לנו אל תמהרו כל כך". בערב עם רדת השמש ההורים מאיצים בצעירים"מהרו -הגיע הזמן למצוא מקום בטוח ללינה" ואז הם עפים לכיוון האגמון לשדה הסמוך למים, מתכוננים להיכנס למים. שם לא ישיג אותם איזה תן רעב או שועל. הלילה יורד וכלם עומדים (לא שוכבים) במים -לילה טוב.

  2. 29 בנובמבר 2011

    מה יש לדבר? את נהדרת! ופעילה ונמרצת ויצירתית ועם מנוע טורבו. שתצליחי! נורית

  3. 29 בנובמבר 2011

    גם מדריכי הסדנא נהנו מהחוויה. נתכנן משהו לאביב
    עמיר

  4. מאת: עטרה
    29 בנובמבר 2011

    נהדר!!

  5. 30 בנובמבר 2011

    וואו, זה מקסים ועושה חשק! מקוה שאת באה בשבת, שווה לשים לזה לינק בדף של שרבטנים אורבנים, זה נוגע בדיוק בדילמה הזאת שבין הנוף לדף – איך מכניסים את כל העושר הזה פנימה? מקסים. הייתי מתה בהזדמנות להצטרף לסיור כזה בחולה

  6. 30 בנובמבר 2011

    מירי יקרה! הטבת לתאר את החוויה המדהימה שעברנו, בשבילי זה היה נסיון חדש לגמרי להתמודד עם ציור דוגמנים לא מוכרים שנמצאים בתנועה,למדתי המון מעמיר בלבן איך לתפוס את הרגע ולראות את התנועה ומבוב גרינהף קצת על מאיפה לכל הרוחות יוצאות הרגלים של הציפור. הוקסמתי מהיופי של הדוגמניות שלנו, התאהבתי בליבנית הגדולה והתרגשתי מהעגורים בערפל…..גם אם לא הייתי שם התאור שלך המדוייק כלכך היה נותן לי מושג וחשק לחוות מסע כזה. אבל מאחר וכן הייתי…….אני רוצה עוד ועוד…..דפנה

  7. 1 בדצמבר 2011

    מגניבב 🙂

  8. מאת: אריאלה
    4 בדצמבר 2011

    נפלא
    מקסים
    בתור מדריכת אומנות משקמת אני מכירה זאת וזה תמיד מרגש

  9. 5 בדצמבר 2011

    מירי,

    מקסים!
    במיוחד ציורי המים – מאוד מאוד אהבתי

    יעל

  10. מאת: רונית
    5 בדצמבר 2011

    מירי, זה יפיפה!!!!! מזכיר קצת ציורים סיניים

  11. מאת: טלי
    6 בדצמבר 2011

    החוויה נשמעת מרתקת.. קרה ומקפיאה עד מאוד( ראיתי את המעילים שהתעטפתן בזמן הציור בזריחה) נראה שיש לך חומר לספר חדש.. על אגמון החולה מקום מדהים ביופיו במיוחד בעונת אוקטובר- נובמבר

    אגב, הציורים ממש יפיפיים, כמו תמיד!

  12. מאת: ביריה
    6 בדצמבר 2011

    מדהים, מרגש, מהמם-הכל נכון ונדוש. אבל להרגיש כמוך ולרצות להיות במקום שבו את היית, ולפרוש כנפיים ולעוף – מתוך ואל תוך הציורים שלך וואווו,,,, זה יותר מהטבע.זהו משהו מכושף מין מיקסם שיצרת במכחול ובצבעים העדינים כמוך.נפלא.

  13. 6 בדצמבר 2011

    לו רק הייתי יודעת לצייר כמוך!
    מירי, את מדהימה אותי שוב ושוב מחדש.
    יישר כוח על הרצון הבלתי נלאה ללמוד שוב ושוב דברים חדשים. בזכות אהבתך הגדולה, את מביאה את הטבע אל הדף בדרך שמרגשת את המתבוננים באיורך. לעולם אל תפסיקי!

  14. 6 בדצמבר 2011

    הצלחת להעביר את עוצמת החוייה והאווירה במילים וברישומים.
    אוהבת מאוד את הרישומים העדינים בצבעי מים.
    מזדהה איתך באהבתך לבעלי חיים. אולי בפעם הבאה אצטרף.

  15. מאת: ארז רוטה
    6 בדצמבר 2011

    אהבתי מאוד ,

  16. 6 בדצמבר 2011

    מירי, איזו חוויה! ציפורים…רוצה חבר ציפור…
    הרישום מהסתכלות מאפשר לך להוסיף את רוח העניין, האופי והלב. הציור צריך להיות מכלול הציפור, ולזה אפשר להגיע בעיקר מהתבוננות. אני הייתי אולי באה לצלם בלי סוף כדי שאוכל לעבוד אח"כ כי עבודה בחוץ ובקבוצה פחות מתאימה לי. אבל התבוננות בציפורים זו אחד הדברים שממתינים ברשימת "הדבריםשרוצהלעשות".
    בהצלחה! כי זה בטח יבוא סיפור(וספר) חדש…

  17. מאת: איריסיה
    6 בדצמבר 2011

    נפלא

  18. מאת: חיימונה
    6 בדצמבר 2011

    יפה ומעניין.
    איך לא ידענו שאת נוסעת? אדם מהיישוב כמוני גם יכול להצטרף לכזה אירוע?
    הציורים מרהיבים ותיאור החויה עם התמונות עושים חשק כמובן.
    הרישומים לקחו אותי ל"לובנגולו מלך זולו". גם נחום גוטמן צייר מהתבוננות בטבע?

  19. מאת: דבי
    7 בדצמבר 2011

    את לא מפסיקה לחדש, עוד התנסות מדהימה ומיוחדת!
    ובשילוב עם הכשרונות שלך – ציורים כל כך יפים!!! בשילוב הסברים מפורטים וחוויתיים עד שכמעט אפשר להרגיש שם 🙂

  20. 21 ביולי 2013

    מירי, ראשית תודה שאת משתפת אותנו בחוויה הנפלאה שעברת בסדנת הציור של העופות בביצת החולה, וטיפ קטן מותר גם לצלם, ובבית בסטודיו בזמן שלך לצייר, אז תשלבי בין מה שהעין ראתה והיד צילמה וציירה,

שלח תגובה

* שדה חובה, האימייל שלכם לא יפורסם.