איך ייראו ספרי הילדים של העתיד?

28.2.11

חזרתי מניו יורק המושלגת, בה השתתפתי בכנס לסופרים ומאיירים לילדים של אגודת SCBWI. (למי שעוד לא מכיר – אגודה בינלאומית גדולה לסופרים ומאיירים לילדים, עם סניף גם בישראל).

מבין כל הנושאים הרבים שעלו בכנס, היה אחד שריתק אותי במיוחד: מה תעשה המהפכה הדיגיטלית לספרים שאנו מכירים? איך ייראו ספרי הילדים של העתיד?

בהמשך הכתבה, אשתף אתכם בדיון מעניין זה. אבל קודם – כמה חוויות, בכל זאת – ניו-יורק!


כמה חוויות מניו-יורק המושלגת

הנוף מהאמפייר-סטייט, טיימס-סקוור, סנאי בסנטרל פארק, נגיסה בשלג...


ועכשיו לכנס. קודם כל – הייתה זו חוויה יוצאת דופן להיות באולם אחד עם 1200 סופרים ומאיירים לילדים, ולעסוק במשך שלושה ימים רק בסיפורים ובאיורים.

נהניתי מאד לפגוש ואף להתיידד עם כמה סופרים ומאיירים מרחבי העולם.


מפגש מנהלי scbwi מסביב לעולם: מאנגליה, סקוטלנד, גרמניה, יפן, צרפת, יוון וישראל!

מפגש מנהלי scbwi מסביב לעולם: מאנגליה, סקוטלנד, גרמניה, יפן, צרפת, יוון וישראל!


במהלך הכנס שמעתי מגוון של הרצאות מעניינות:

מה המו"לים והעורכים רוצים לראות כשהם מחפשים מאייר? איך המאייר יכול לשווק את עצמו בעזרת האפשרויות החדשות הקיימות כיום ברשת? איך יוצרים ספר מאוייר (פיקצ'ר-בוק) מעולה? איך כותבים ומאיירים סיפור מצחיק? היום האחרון של הכנס הסתיים בהרצאה מרגשת ומעוררת השראה של הסופרת לינדה סו-פארק שהחליטה לנפץ מיתוס מקובל ואמרה "כולם אומרים לכם תמיד – תאמינו בעצמכם וכך תצליחו. אבל לפעמים זה לא הדבר הנכון. אל תאמינו בעצמכם, במקום זאת – האמינו בעבודה. הפנו את הפוקוס שלכם אל הסיפור שאתם כותבים או מאיירים, ופשוט האמינו בעבודה".


השתתפתי גם בתערוכת המאיירים והצגתי בה איור שלי. למי שקרא את הפוסט הקודם שכתבתי על "איך בוחרים איור אחד?!" – תוכלו בתמונה הבאה לראות את הבחירה שעשיתי בסופו של דבר לתערוכה. אבל כדי לא לקפח את האיור השני שאיתו התלבטתי, הדפסתי גם אותו על הגלויות שמונחות לחלוקה מתחת לציור…


בתערוכת המאיירים בכנס, ליד הציור שלי

בתערוכת המאיירים בכנס, ליד הציור שלי



מבקרים בתערוכת המאיירים בכנס

מבקרים בתערוכת המאיירים בכנס



ועכשיו, כפי שהבטחתי – אספר לכם על הדיון בכנס שבו ניסו המרצים לחזות: איך ייראו ספרי הילדים של העתיד?

צפינו על המסך בהדגמות של כמה אפליקציות חדשניות שעיבדו ספרי ילדים מאוירים לספרים דיגיטליים. האפליקציה נצפית (ונשמעת) במסך מגע (אייפד או אייפון למשל) והילד הופך לשותף פעיל – מזיז את הדמויות והחפצים, מסובב, מקפיץ, הופך מצד לצד…


קולין הוסטין, מנהל המדיה הדיגיטלית בהוצאת דיסני, אמר שבעתיד במקום סופרים יהיו "יוצרי תוכן". את התכנים שהם ייצרו ניתן יהיה לצרוך באופנים שונים ומגוונים: תכנית טלוויזיה, סרט, ספר, אפליקציה לאייפון או לאייפד ועוד.


ג'ון קרלין, מייסד חברה לעיצוב ופיתוח דיגיטלי דיבר במונחים מעט יותר דרמטיים. הוא אמר שאנחנו נמצאים כיום בפרה-היסטוריה של עידן המדיה הדיגיטלית. לדעתו, המהפכה עדיין לא התחילה והוא סבור שמרגש במיוחד להיות עדים לפתיחתה של תקופה חדשה מפני שכעת בכוחנו להשפיע על האופן והכיוון שאליו יתפתחו החידושים. עכשיו הזמן שבו מתעצבים הדברים לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם מהבחינה הרעיונית.

ג'ון אמר שעלינו להפסיק לחשוש מפני הטכנולוגיה ולהתחיל להתייחס למדיום החדש באופן יצירתי. כרגע, כאשר הופכים ספר ילדים מאויר לאפליקציה, למעשה לוקחים את הספר ו"מעתיקים" אותו למדיה דיגיטלית. מרבית האפשרויות האינטראקטיביות משמשות כתוספות קישוטיות או משחקיות לסיפור. האתגר, לדעת ג'ון, יהיה ליצור בעזרת הטכנולוגיה משהו חדש ושונה, שיהיה מספק ואיכותי בפני עצמו ולא חיקוי דיגיטלי של ספר. האינטראקטיביות צריכה להפוך למשהו משמעותי המשפיע על עצם הסיפור, החוויה והתקדמות העלילה, ולא לתפקד רק כגימיק.


רובין פפר, אחד המו"לים החשובים לילדים בארה"ב, הצטרף לדעתו של ג'ון קרלין וכדוגמא הקרין קטע מאחד הסרטים הראשונים שנוצרו בקולנוע. הוא ביקש שנשים לב שהסרט נראה כמו הצגה מצולמת. כלומר, הסרטים הראשונים היו בעקרון חיקוי להצגות, כי זה מה שהכירו באותה תקופה, ולקח זמן עד שיוצרי הסרטים מצאו את הדרך לנצל את האפשרויות הגלומות ביצירה הקולנועית, ופיתחו צורת אמנות שונה וייחודית, הנפרדת מאמנות התיאטרון.

לכן, רובין חושב שגם הספרים הדיגיטליים לילדים יקבלו עם הזמן צורה שונה מהספר שאליו התרגלנו.


למשל – הפעולה של הפיכת הדף בספר המאוייר, היא חלק משמעותי כיום בבניית העלילה, יצירת מתח, ציפייה, הפתעה ועוד – אך אינה קיימת במדיה הווירטואלית. שם לא הופכים דפים…

הספר הווירטואלי אינו מודפס על נייר, ולכן גם לא קיימת בו המגבלה של מספר עמודים. כיום, מרבית ספרי הילדים (הכוונה לפיקצ'ר-בוקס – אולי שמישהו ימציא לזה כבר שם בעברית…), מודפסים על 32 עמודים. מספר העמודים הזה נגזר מגודל הגיליון שעליו מודפס הספר, ומחישוב כלכלי של עלות הפקת הספר. מה יקרה ברגע שמגבלה זו כבר לא תהיה קיימת? מה יהיה אז אורך הספר הדיגיטלי האידיאלי לילדים?


עוד שאלה מעניינת שעלתה בפאנל: אם הדמויות בסיפור יכולות לזוז ולהשמיע קולות והקורא יכול להניע אותן – האם זה בכלל ספר? ואם כן – היכן בעצם עובר הגבול בספר דיגיטלי בין ספר, משחק וסרט אנימציה? כדי להבין זאת עלינו להבין לעומק מה הוא בעצם ספר ילדים.


ועוד שאלה, שלטעמי היתה צובטת לב במיוחד: אם הספר הדיגיטלי יכול לספר בעצמו את הסיפור בקול, האם ייעלם מהעולם המנהג של הורה המקריא סיפור לילדו לפני השינה? האם בעתיד נשלח את ילדינו למיטה עם האייפד, שיספר להם סיפור?


הרבה סימני שאלה עלו בפאנל זה, והמון נקודות למחשבה.

אבל היה דבר אחד שעליו הסכימו כל המרצים, וחזרו עליו במהלך היום שוב ושוב:

המרכיבים הבסיסיים והחשובים ביותר בספר ילדים – הם סיפור טוב ודמויות מעניינות.

וזה, ככל הנראה, לא הולך להשתנות לעולם.