מירי, לפני כמה זמן נסעתי לדודה שלי שגרה בלב המדבר והיו שם שלוש גורות כלבים בצבע שחור לבן והם מדהימות הם ממש נסיכות קטנות!!!

אני כל כך מצטערת לשמוע. גם לי היתה כלבה שמאד אהבתי כשהייתי ילדה ולא אשכח לעולם את מה שהרגשתי ביום שהיא מתה. קראו לה ג'ינג'ית ותוכלי לראות תמונה שלי ושלה במדור "אודות" באתר שלי. כדי לזכור אותה ציירתי אותה בספר "בעקבות הכלבים" של פצפונטבע, בתור פיצי, הכלב של פצפונטבע. זה רעיון מצוין שאת מציירת ציור כדי לזכור אותו. אשמח אם תצלמי או תסרקי את הציור ותשלחי לי לראות!

למירי,
יש לי כלב שמאוד אהבתי אבת הוא היום הוא מת לצערי ועד עכשיו יורדות לי דמעות. הוא היה חולה מאוד והא היה אצל ווטרינר הרבה זמן והציור שאני עושה הוא בשבילו,אני מקווה שבגן עדן הוא זוכר אותי.מתחת לציור כתבתי את שמו וככה אוכל להזכר ברגעים הנפלאים שהיו לנו ביחד.
מקווה שתחזרי עלי בהקדם האפשרי, מעיין.

מעיין יקרה,
אם כבר השקעת הרבה בציור, הייתי מציעה שלא תתייאשי ותמשיכי לעבוד עליו. אפשר להפסיק לכמה ימים ולחזור לעבוד עליו כשיהיה לך שוב חשק. גם לי לפעמים קשה כשאני עובדת המון זמן על ציור אחד אבל בסופו של דבר הסבלנות משתלמת ומתקבל ציור מעניין ומלא בפרטים. בהצלחה!

מירי,
עד עכשיו אני עובדת על ציור גדול שמלא בכל מיני דברים מיוחדים וזה מוד קשה לי, האם להמשיך את הציור? למה?

ממעיין שמעוני

בר שלום,
תודה רבה על כל המחמאות…
אני מציירת לפעמים גם בני אדם, גם באיורים שבספרים יש דמויות של אנשים וילדים.
דיוקנאות – ציירתי קצת בעבר, אבל עכשיו כבר לא.
אני מציירת בעיקר חיות מפני שאני מאד אוהבת חיות, וזה נושא שמעניין אותי במיוחד.
כן, אני עובדת עכשיו על ספר חדש אבל עוד מוקדם מידי לספר על מה זה…

מירי את מציירת מדהיםם !!
את מציירת גם בני אדם ודיוקנים ?
יש לך השראה ממשהו מיוחד שאת מציירת בדרך כלל על חיות ?
את עומדת להוציא עוד ספר ?
ורק רציתי להגיד לך – את מציירת מדהיםם !!!

שני שלום,
לשאלתך – קודם כל, תסכולים הם חלק בלתי נפרד מעבודת הצייר… אין מה לעשות. הרבה פעמים ה"תמונה" שיש לנו בראש שונה ממה שמתקבל על הדף.
והאמת – כשהייתי ילדה, לא תמיד הגבתי כל כך יפה לתסכולים האלה… אבל ככל שמתאמנים יותר, מצליחים טוב יותר ומשתפרים.
לגבי מה שכתבת שקורה לך שהגוף יוצא נטוי – תנסי אולי לסמן בעיפרון, אפילו חלש, את המקום שבו אמורות להיות הרגליים, בדיוק מתחת לראש שציירת, ורק אז תציירי את הגוף
ואולי כך תצליחי שהגוף יגיע למקום הנכון בדף… בהצלחה! ולא להתייאש, מירי.

שלום מירי, כפי שהיית אצלנו היום בבית הספר והמלצת לנו לבקר באתרך, אכן ביקרתי, ויש לי שאלה אלייך.
בתור 'ציירת' (בערך, אפשר לקרוא לזה כך), אני מאד מתוסכלת מהעובדה שאני לא מצליחה להשתפר למרות המאמצים הקשים שלי. אני מציירת יותר בני אדם מאשר חיות וזה, ועוד לא התחלתי לעבוד בצביעה משום שאני עושה אותה במחשב. אבל, אני מציירת בצורה נטויה: הראש ישר ואחרי זה הגוף נוטה הצידה. זה משהו מאד מתסכל. איך את בעצם התגברת על התסכולים שלך אם היו לך כאלו בזמן שלמדת לצייר?

נהנתי מאוד מהביקור שלך בבית הספר
וציירתי ציור של אחד הספרים שלך "לוטי וטרי גורי הלוטרה".
אשמח לשלוח לך את הציור בדואר עם תגידי לי איך.

אסף.ל